גישה זו מתמקדת בויסות מערכת העצבים ההיקפית, על מנת להשיג שיפור באיכות החיים ובבריאות.
ויסות זה מתבצע על ידי שימוש במערכות אלקטרוניות המודדות שינויים פיזיולוגיים המתרחשים בגוף המטופל בזמן אמת. משוב זה מאפשר למטופל לקשר בין המצב הגופני למצב הנפשי שלו ובכך לפתח מודעות לתהליכים המתרחשים בעקבות השינויים הללו.
בין המדדים – מתח שרירים, קצב פעילות הלב, מוליכות חשמלית של העור, חום הגוף, נשימה, וכמות הפחמן הדו חמצני הנפלט מהגוף. הביופידבק מהווה עבור המטופל מקור מידע העוזר לו לראות תהליכים גופניים אשר אינו מודע אליהם בדרך כלל.
כאשר המטופל מותח שריר או מרפה אותו, הוא יכול לקרוא את השינוי על מסך המחשב בזמן התהליך, לזהות אם הוא בכיוון הרצוי ובעצמה הרצויה.
על ידי כך הוא לומד להשפיע על איכות הפעלת השרירים, כאשר אנחנו לומדים לעמוד בשיווי משקל על אופניים או לקלוע למטרה – נחוץ לנו משוב על מידת ההצלחה בכל שלב בלמידה.
כאשר המשוב זה הוא מדוייק, מיידי ומפורט דיו, אנחנו יכולים ללמוד מהר וטוב יותר.
הפרעות פסיכולוגיות רבות, וחרדה בפרט, מאופיינות באיבוד שליטה וויסות גופני ובעוררות גבוהה אשר מחריפה את רמת החרדה ומשפיעה על המצב הנפשי. למידת ויסות מסוג זה עשויה להוות טיפול באלמנט הגופני של חרדה הפוגע באיכות החיים.
הרפואה והמחקר בתחום היחסים שבין המצב הגופני לנפשי, ביססו את הקשר הדו צדדי בין השניים. כאשר אנו נמצאים במתח או במצב שנתפס כמאיים, הגוף מפעיל מערכת שמטרתה להתמודד עם מצבי חירום, מערכת זו למעשה מפעילה אינסטינקט הישרדותי ועל כן עוצרת את הפעילות העיכולית, מונעת מצב של שינה, מעלה את הדופק ולחץ הדם ומכניסה את הגוף למצב של דריכות.
עם זאת, אורח החיים המודרני מלווה בלחצים וב"קצב גבוה" ובדאגה מסכנות עתידיות ומאסונות כך שלעיתים אנו מוצאים את עצמנו במצב דרוך ובתחושת איום גם כאשר אין איום מיידי לחיינו. כאשר תגובת הדריכות תדירה ואין יכולת מספקת לבצע וויסות עצמי ולהירגע, הדבר עלול להוביל לפגיעה בבריאות הפיזית והנפשית.
